קבלו טיפ באדיבות חברי הטוב מייקל אמיר: אנשים מגיעים לראיון עבודה המון פעמים כדי "למכור את עצמם". הם כל-כך עסוקים במה שהם הולכים להגיד, הם כל כך חרדים שישכחו את הנאום שהכינו, שהם לא מקשיבים באמת למי שמולם. העצה הכי טובה שאני מכירה, היא להקשיב. להקשיב הקשבה עמוקה ופעילה למי שמראיין אותך. להסתכל עליו או עליה - לראות אותם כמו שהם: הם עייפים? הם עירניים? מה קרה להם רגע לפני שנכנסתם לחדר? באיזה מצב רוח הם? מה באמת הם שואלים אתכם? מה הם מחפשים? לא לפחד להחזיר שאלות בחזרה. שאלות שמראות שאתם מתעניינים במה שהם מספרים לך, שאלות שמראות שבאמת אכפת לכם מהאירגון וממי שיושב מולכם. ככל שהראיון יתפתח לדיאלוג אמיתי, כך יגדלו סיכוייכם לעבור אותו בהצלחה. שימו לב, אני מדברת על דיאלוג. אל תתחילו פתאום לראיין את המ

סיפורים אמיתיים, לא המצאתי כלום, נשבעת! "אה, את מחברת השמה? אז את יודעת שאין טעם שאבוא לראיון איתך, אני הולך לראיונות רק אצל המעסיקים". (מצויין, חסכת ממני ראיון מיותר. וגם מהלקוח שלי. וגם מעצמך. תמשיך לחלום). "אני רוצה שתכתוב בחוזה את כל תחומי האחריות שלי, שלא אגלה פתאום שאתה רוצה שאקח אחריות על עוד דברים, למשל אם העסק יתרחב פתאום אז אל תפיל עלי את האחריות גם לטיפול בחטיבה החדשה" (וואלה? אז לפני שאני מטיל עליך משימות אצטרך לבדוק בחוזה שלך שאני לא חלילה מפר אותו?) "אני מרגיש איתך נוח אז אני יכול להגיד לך שהבוס שלי אשם במה שקרה בחברה, הוא פשוט לא ידע לנהל אותה" (ואתה אומר לי את זה כי אתה רומז לי שאתה יודע איך לנהל את העסק שלי יותר טוב ממני?) "עזבתי את החברה הקודמת כי כל הזמן התווכחו איתי על כל

כשאתם נכנסים לחדר בו יושב מי שיראיין אתכם, אתם באים מוכנים עם כל הדברים הטובים שאתם רוצים לומר על עצמכם, אבל ברוב המקרים, אלה אינם הדברים הכי חשובים שצריכים לבוא לידי ביטוי בראיון. בינינו, מי שיושב מולכם אומד אתכם במבט חטוף ומנסה להעריך כיצד יהיה לפגוש אתכם יומיום במסדרון, כיצד ייראו הישיבות המשותפות שלכם ואילו תשומות יידרשו ממנו כדי לנהל אתכם, ותוך שנייה וחצי האדם הזה מחליט אם הוא מתבונן בכם דרך משקפיים אדומים (שזה אומר שהוא כבר לא שומע אף מילה ממה שאתם אומרים) או דרך משקפיים ירוקים (שזה אומר פחות או יותר אותו הדבר, רק שהוא כבר החליט להעביר אתכם לשלב הבא). עכשיו, כל מה שנותר לך לעשות הוא להיכנס לחדר ולגרום למי שיושב שם להתחמש במשקפיים הירוקים, כל השאר כבר יסתדר מעצמו. עכשיו, אתם בטח שואלים

המשפט המפורסם, "אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני טוב", רלוונטי מאין כמותו לסיטואציה של ראיון עבודה. זו ההזדמנות של מועמד לעבודה להציג את עצמו במיטבו ולהתמודד באופן אפקטיבי במצב של ראיון. ישנן כמה הכנות חשובות שעל המועמד להכין לקראת ראיון, כמו למשל איסוף מידע מקסימלי על המראיין, על הארגון ועל התפקיד שאליו הוא מועמד. ההכנה שעליה ארחיב כעת היא ההכנה המנטאלית וההווייתית. כיצד להגיע מוכן, רהוט ומשפיע על מה שקורה בראיון. איזה מרואיין יפגוש המראיין? איך תספר את הסיפור שלך? איך תענה על שאלות שכיחות בראיון עבודה? מה מתאים לומר? איך תסביר פרקים מסוימים בקורות החיים שלך שאינך שלם איתם? איזה ממליצים לתת למראיין? איך תתמודד בראיון עם חוסר ניסיון קודם? כמה מתאים לדבר בשבחי עצמך מבלי להראות יהיר? ה

המשפט המפורסם, "אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני טוב", רלוונטי מאין כמותו לסיטואציה של ראיון עבודה. ההכנה מתחלקת לשני חלקים, איסוף מידע על המעסיק והכנה תודעתית לראיון. היום נתמקד באיסוף מידע על המראיין, על הארגון ועל התפקיד שאליו אתם מועמדים. לגבי המראיין או המראיינת - מי עומד לראיין אתכם? האם יש לכם מכרים משותפים? האם יש לכם משהו אחר במשותף, כמו למשל תחביב, או רקע אקדמי, או משהו מהשירות הצבאי? תתפלאו כמה מידע אפשר לאסוף ממקורות גלויים. במידע הזה תשתמשו בתבונה, כדי להתחבב על האדם שיושב מולכם. אין צורך להשפריץ את כל מה שלמדתם עליו. מיצאו עוגן אחד להיאחז בו, כמו למשל תחביב משותף, ודברו על עצמכם בלבד, מיותר לחלוטין להזכיר את העובדה שאספתם מידע מוקדם. אגב, צאו מנקודת הנחה שגם המראיין שלכם אסף

ראיון עבודה הוא אירוע שמכניס רבים למתח, ורבים מאיתנו נוטים לחוש שזה מבחן גורלי שאוי ואבוי אם לא נצליח בו. המתח הזה גורם לעיתים קרובות לכך שלא נהיה במיטבנו, בדיוק ברגע בו זה כה חשוב לנו. היום אתן כמה טיפים להתגברות על המתח ולשיפור הבטחון העצמי. קיבלתם זימון לראיון, למדתם מה שיכולתם על האירגון ועל מי שמראיין אתכם, מרגישים מוכנים? ראשית – פנו את עצמכם מבחינה רגשית. עשו הכל כדי שהדרך לראיון תעבור עליכם בנעימים, תוך האזנה למוסיקה האהובה עליכם או שיחה עם חבר קרוב שתמיד עוזר לכם להיכנס לפרופורציות. חישבו היטב מה מטרתכם בראיון הזה. דמיינו את עצמכם מקבלים את התפקיד ומתחילים לעבוד. אל תהיו לחוצים בגלל משימות בתפקיד הנוכחי או בגלל אירועים שאינם קשורים לראיון. תהיו 100% בתוך האתגר של הראיון ושימו את כל

ככל שתצברו ניסיון בראיונות, תיווכחו לדעת שיש סוגים רבים של מראיינים: חלקם נעימים וידידותיים, חלק מלחיצים, חלקם מאיימים. יש מראיינים שמזלזלים בכם מהרגע שנכנסתם בדלת ויש כאלה שיודעים לדרוך על היבלות הכואבות ביותר בקורות החיים שלכם. אין דרך אחת נכונה להתמודד איתם, אך אתן היום מספר טיפים שתמיד מוכיחים את עצמם: הטיפ הראשון: אם מישהו מזלזל בכם, זה לא אתם. זה הוא. אל תענישו את עצמכם על התנהגות לא ראויה של מישהו אחר. נישמו נשימה עמוקה וענו באופן ענייני לשאלות. אם האדם שמולכם אינו נעים לכם, המתינו בסבלנות שהוא יסיים את הראיון, הודו לו בנימוס וצאו מהחדר בראש זקוף. גם אם חוויתם חוויה לא נעימה, צאו ממנה גדולים, זה רק יחזק אתכם לפעמים הבאות. הטיפ השני: כששואלים אתכם בתחילת הראיון מה תשתו, תמיד תבקשו כוס

מכל הכיוונים אני שומעת את התסכול של אנשים יקרים שמילאו תפקידי ניהול בכירים, ושהיום, אחרי גיל 45-50 מתקשים למצוא עבודה חדשה. צודקים. זה מאד מתסכל ומאד לא פשוט. קבלו כמה תובנות שלי על התופעה ובסוף - גם רעיון שאולי תשמחו לנסות על עצמכם. #1 על פי היכרותי את השוק, מי שמתקשה למצוא עבודה אחרי גיל מסויים, אלו בעיקר אנשים שמילאו תפקידים בכירים. מנקודת מבטו של המעסיק, יש שני סיכונים עיקריים שהוא מעדיף להימנע מהם, אם רק יוכל: א. האירגון: החשש העיקרי הוא כי הצבה של אדם מנוסה מדי, שכבר ניהל מערכות גדולות יותר והשתכר שכר גבוה יותר, תהיה לזמן קצר בלבד. אף אחד לא יכול להבטיח לאירגון כי אותו אדם יתמיד בתפקיד הקטן על מידותיו. סביר להניח כי ברגע שיקבל הצעה טובה יותר, לא יהסס לעזוב ולקחת את ההצעה. ב. המנהל הישי