איך זה עובד 7#: תובנות של מנהל ותיק


החיים בקורות החיים...

חיפוש מקום עבודה מציב אתגרים מורכבים ומתסכלים. מחפשי העבודה נדרשים למסע מייגע רצוף אכזבות. החיפוש אינו מתבצע תוך שימוש בידע שנרכש בבתי הספר, אין מקצוע כזה, אין מורים שמכשירים ומכינים אותנו למציאות הקשה הזאת.

תעשייה של ״שדכנים״ ו״ציידי ראשים״ מפגישה מבקשי עבודה מובטלים עם מעסיקים שמחפשים עובדים צעירים, מוכשרים, חכמים ובעיקר רעבים שמוכנים להרוויח מעט...ולעבוד הרבה. ״ציידי ראשים״ על שום מה? על שהם יוצאים לצוד מועמדים שאינם בהכרח מחוסרי עבודה. לעיתים המועמד של הצייד עובד ושמח בחלקו והצייד מפתה אותו בשידרוג.

שידוך בין עובד למעביד מורכב יותר משידוך בין גברים ונשים שרוצים להתחתן ולבנות בית. הצורך הקיומי בפרנסה מאלץ בני אנוש נורמטיבים לבצע תרגילי אקרובטיקה מורכבים יותר מאלה הדרושים כדי למצוא בן זוג. רווקות זו מציאות קשה, אך קלה לעין ערוך מאבטלה וחוסר פרנסה. אז כותבים קורות חיים, (בצרפתית Résumé) (בלטינית Curriculum (Vitae מספקים פירוט על השכלה, שרות צבאי, מקומות תעסוקה, תפקידים, כישורים, הכשרות, תחביבים, התנדבויות, ממליצים, מצב משפחתי, גיל ופרטי קשר ואפילו מספר פקס למקרה שלא ימצאו אותך בטלפון. כשהחומר מוכן מפיצים אותו אל ציבור המעסיקים. בחיפוש עבודה לא צריך פרוטקציה אם יש קשרים... ועל כן המועמד שולח את קורות חייו המחוייטים אל קבוצת אנשים איתם יש לו (לדעתו) ״קשרים״. מכאן ואילך הוא נכנס להמתנה ממושכת ומתסכלת... על פי רוב, מסע דף קורות החיים מסתיים בתחנתו הראשונה דהיינו ״דואר נכנס״ (INBOX) של הנמען שם ימתין הדף לבוקס שיעיף אותו אל דאר הזבל. המהדרין, שמקבלים קורות חיים נוהגים לדווח לשולח על מאמצים מיוחדים שהם מבצעים ומבטיחים לעשות הכל כדי שזה יקרה. לאחר מילוי חובתם זו הם שולחים את המייל יחד עם הקובץ למנוחת עולמים...בסל האשפה.

בקורות חיים מתפשטים המועמדים ונעמדים עירומים אל מול מעסיקים ושדכנים. לעומת זאת אין להם זכות לראות מעביד פוטנציאלי בעירום. אין להם אומץ לבקש את המעביד להתפשט, כי בקשה כזאת מסווגת כחוצפה המבשרת על מועמד טרחן ומטריד. יכולתו של מומד לקבל החלטה מדויקת ומוצלחת נשענת על אינטואיציות ומוטלת בספק. ברוב מקומות העבודה מציבים רף גבוהה של דרישות אשר אינן בהכרח רלוונטיות לכישורים הנחוצים.

מה אם כן עושים הצדדים? מהמרים!

המעביד מקבל החלטה אינטואיטיבית רגשית המושפעת מהמראה ומהרושם שקיבל. המועמד שמעוניין מאד להתחיל לעבוד כדי להרויח כסף ולקנות לעצמו אוכל, אינו טורח לבחון את הנקודות שעלולות לגרום מאוחר יותר לגרושין. הלוק, הסאונד, הפיל הם אלו שקובעים ואולי יכריעו את גורלם של המעסיק והעובד. את האשמה יטילו מאוחר יותר האחד בשני או באותו מקורב שהמליץ על אף שידע אודות החולשות של כל צד. בתכלס...הנה המלצה, על המועמדים להיות יותר קריאייטיבים, יותר אגרסיביים ולנסות למכור את עצמם במקום לחכות שיבואו לקנות אותם... נכון, לא כל אחד יכול...! אין ברירה! על תפקיד נחשק צריך להילחם, צריך לחזר אחרי המעביד ולשכנע אותו שכדאי לו להציץ ולבחון את היתרונות המדהימים שיש לך... מעביד צריך לחשוב פעמיים אם כדאי לו לוותר על מועמד המבצע הסתערות יחיד על היעד. המועמד מצידו חייב להפנים שיש יותר עובדים ממקומות עבודה והמועמד שיוכיח שהוא טוב יותר מהאחרים ואפילו מעובד שממלא כרגע את המשרה הנחשקת הוא זה שיבחר. כשמעביד מתאהב במועמד, הוא ממהר בדרך כלל להתגרש מהעובד הקיים כדי להתחתן עם המאהב החדש. אכזרי, נכון? כן! כך גם נמר שטורף זברה באכזריות לצורך קיומי... ככה זה בטבע, שבת שלום אלי

פוסטים אחרונים