• אורלי פינקלמן

בואי להיות הגיבורה של הסיפור שלך

חישבי רגע, איך קורה שבסרטים, אנחנו תמיד מזדהות עם הגיבורים, ורוצים שהם יצליחו לממש את הייעוד שלהם?

כי זו הדרך שבה סיפור טוב פועל עלינו.

וזה בדיוק מה שאני עושה: עוזרת לנשים (סליחה, בחורים) לדייק את הסיפור שלהן, את הדרך בה הן מספרות על עצמן ומציגות את עצמן, באופן שיקדם אותן להשגת מטרותיהן.

הבנתי די מזמן למה המיומנות הזאת חשובה, כשמקום שעבדתי בו הפסיק להיות טוב בשבילי ורציתי לצאת ממנו כמו גדולה, ולא עם הזנב בין הרגליים. למה? כדי לשמר את ערך המותג האישי שלי ולבחור לעצמי את התפקיד הבא, כך שיתאים בדיוק לשאיפותי ויהלום את כישורי.

בקצרה, אחרי בוס נהדר שרק חשב איך לתת לי במה בכל פורום אפשרי ולהאדיר את תרומתי לחברה, הגיע בוס שמשום מה לא ממש התלהב ממני. לקח לי זמן להבין עד כמה החיים שלי השתנו, וכשהבנתי, היה מאוחר מכדי לתקן. נאלצתי לספוג ממנו האשמות בדברים שלא היו ולא נבראו, וכשביקשתי שיתן לי דוגמאות התחמק ואמר שהוא לא יכול, כי זה עלול לפגוע באנשים אחרים. כמה נוח, הא? יכולתי לבכות על מר גורלי ועל חוסר הצדק, אבל בחרתי לעזוב עם הראש למעלה. לא היה לי מקום אחר ללכת אליו, וגם לא ממש התחשק לי להתחיל עבודה חדשה לפני שאשקם את הבטחון העצמי שלי, אבל היה לי ברור שאני לא יכולה להרשות לעצמי להסתובב בחוץ עם סיפור של קורבנות, כי ידעתי שזה לא ישרת אותי בשום מקום.

הבחירה שלי היתה להפוך את עצמי לגיבורה: סיפרתי שהחלטתי לעזוב אחרי תקופה נהדרת, בה למדתי המון במקום הזה, אבל עכשיו אני מרגישה שאני נכנסת לסטגנציה, ולא בא לי להישאר באזור הנוחות, שממנו קשה לצאת ככל שמתמהמהים. וגם, סיפרתי שהחלטתי לקחת שנת חופש, כי אחרי עשרים ומשהו שנים בהן לא היה לי יום אחד של חופש במעבר בין מקומות עבודה, אני צריכה לנוח.

אנשים חשבו שהשתגעתי, אבל שידרתי בטחון מלא ביכולת שלי למצוא את התפקיד המעולה הבא, בבוא הזמן.

במהלך תקופת החופש הזאת יצאתי לטיול ארוך עם המשפחה, השקעתי בעצמי וירדתי 25 ק"ג, הייתי נוכחת בחיי הילדים שלי, פגשתי חברים, התנדבתי... האושר קרן ממני ועוד לפני שחלפה השנה חתמתי על חוזה, לתפקיד שהיה תפור בדיוק למידותי.

איך זה קרה? כי בתוך המסע שיצאתי אליו, הייתי הגיבורה ששום דבר לא גדול עליה, מלבד הבגדים שבארון, שעכשיו באמת הגיע הזמן להיפרד מהם.

מאז, הספקתי למלא תפקיד בכיר נוסף כסמנכ"ל שיווק, הקמתי עסק להשמת עובדים (שפועל עד היום), הייתי חברת צוות במלכת המדבר וניהלתי את כל מערך המיונים וחזרתי לעסוק בתחום האהוב עלי מכולם - הדרכת טיולים בחו"ל. כמו לאורך כל הקריירה שלי, גם את זה אני עושה בחברות הכי טובות שיש - החברה הגיאוגרפית וטריפולוג'י.

כאן אתם אולי תוהים – מה לאשת שיווק ולגיוס עובדים? ומה הקשר להדרכת טיולים ולליווי אנשים לניסוח מדוייק של הסיפור שלהם? רוצים לשמוע? בבקשה:

כך נעשיתי מגייסת והד-האנטרית

כמנהלת בכירה באירגונים גדולים (סלקום, טבע, סטימצקי), גייסתי מאות עובדים. הייתי מתוסכלת מחוסר הרלוונטיות של קורות חיים שהופנו אלי, בכל פעם שביקשתי לגייס עובד חדש. זה גרם לי להבין שכדי להצליח בגיוס, חייבים להבין לעומק איך אירגונים שונים פועלים מבפנים, מהם ממשקי העבודה בין נושאי התפקידים השונים, מהם ההבדלים בין אירגוני תעשייה לאירגוני שירותים ועוד הרבה מאוד דקויות שרק מי שחיה למעלה מעשרים שנה באירגונים, יכולה להבין את השפה. כשהחלטתי לצאת לעצמאות, היה רק טבעי שאשלב את ההבנה האירגונית שלי עם היכולת שלי לפעול בזירות שונות לצורך איתור מועמדים ועם היכולת לזהות באיזו מידה יש להם את מה שנדרש כדי להצליח בתפקיד.

וכך הגעתי למסקנה שרוב האנשים לא יודעים להיות הגיבורים של הסיפור שלהם.

כמגייסת, באלפי ראיונות עם מועמדים לעבודה, שמתי לב שאנשים נוטים להציג את עצמם בנקודות, תוך כדי משיכת כתפיים, כאילו רוצים לומר 'אנחנו לא באמת מעניינים'. להרבה אנשים יש נטיה להוסיף הצהרות בסגנון "אני מאמין ש..." "אני תמיד פועל על פי הערכים האלה...". לאוזני הן נשמעו תמיד כהצהרות ריקות, גם אם הדובר דיבר בכנות מוחלטת. תבינו, הצהרות שאינן מגובות בדוגמאות, פשוט לא עוברות אותי.

מכאן למדתי, שיש מיומנות חשובה מאוד שחסרה לרוב האנשים: היכולת לספר סיפור, באופן שיותיר את הרושם הרצוי בדקות הראשונות לשיחה, ויאפשר למאזין להבין מי הם באמת.

אז איפה החיבור בין התובנה הזאת לבין היכולת לספר סיפור?

כמדריכת טיולים המתמחה ביוון, התחלתי להתעמק במיתולוגיה היוונית ובדרך בה השפיעה על תרבות המערב. דבר הוביל לדבר, והתוודעתי לדרכים השונות בהן ההיסטוריונים, הנוירולוגים, הפסיכולוגים והמיתולוגים, נותנים את התשובה לשאלת מיליון הדולר: מה הופך סיפור טוב לסיפור מצויין, שמפעיל אותנו רגשית? בנקודה הזאת כבר הבנתי שיש לי דרך יוצאת מן הכלל לחבר את כל הנקודות, למען מעסיקים ומחפשי עבודה כאחד. ככל שנגעתי ביותר נשים בתהליך של יצירת הסיפור בו הן הגיבורות, הבנתי שכאן אני מחוברת באופן העמוק ביותר לייעוד שלי: להנחות, ללמד, להדריך – מה שמסביר גם את התשוקה האדירה שלי להדרכת טיולים.

משהו חשוב שעליך לדעת, שלעולם לא ישתנה

ג'ף בזוס אמר "אנשים כל הזמן שואלים את עצמם מה הולך להשתנות, אבל זוהי אינה השאלה הנכונה, עליכם לשאול את עצמכם מה לעולם לא ישתנה". אז הנה משהו שלעולם לא ישתנה: אנשים תמיד יצטרכו להציג את עצמם ולספר את הסיפור שלהם. בין אם זה בראיון עבודה, בפגישת נטוורקינג או בהצגה למשקיע. כולנו צריכים לחזור לשורשים כמו פעם, כשאבות אבותינו ישבו סביב המדורה וסיפרו לעצמם סיפורים. אצל רובנו, היכולת לספר סיפור מעורר אמפתיה, כזה שגורם לצד השני לרצות מיד בטובתך, היכולת הזאת התנוונה. הפכנו ליותר מדי תכליתיים. ובכן, תכליתיות היא תכונה חשובה אבל היא לא תמיד משרתת אותנו.

ולמה, בעצם, שלא תשתמשי בסיפור כמתווך האידיאלי בינך לבין עצמך וגם בינך לבין האחרים? תראי כמה הרבה את יכולה להרוויח מזה שתהפכי את עצמך לגיבורת הסיפור שלך: חישבי על גיבור או גיבורת הסרט שאת אוהבת. אני רוצה לעזור לך להיות בדיוק כמוהו - מעורר אמפתיה, מתמודד עם אתגרים ומכשולים, מתגבר על החולשות שלו ומצליח להשיג את מה שהוא רוצה, גם אם הדרך לשם אינה קלה.

אגב, למה השירות הוא לנשים בלבד?

כי בעשרות מעגלי היכרות של נשים, ובאלפי ראיונות, שמתי לב לעוד משהו מעניין: משום מה, גם לנשים המוכשרות ביותר, יש נטיה להציג את עצמן באמצעות ההישגים של אחרים, לרוב של ילדיהן. כאן, הבנתי שהשליחות שלי היא לעזור לנשים לקחת לעצמן את הבמה שהן ראויות לה. מבטיחה שאם יהיו גברים שיגידו שהם מעוניינים, אתאים את התהליך גם עבורם.

איך אני עושה את זה?

בליווי אישי (סדרה בת 3-4 מפגשים אישיים), או בסדנאות (3-4 שעות, עד 15 משתתפים בקבוצה), על פי מודל "מסע הגיבור" שנוסח על ידי ג'וזף קמפבל, אני עוזרת לכל אחת לדייק את הסיפור שיתאים למטרות הנוכחיות שלה, ולהפוך אותו לסיפור אישי מהודק, אותנטי, ייחודי ומעורר אמפתיה, שיקדם את סיכויי ההצלחה להגשמת החלום הבא.

ג'וזף קמפבל היה הראשון שהבין, כבר לפני כשבעים שנה, שכל הסיפורים בעולם בנויים מאותם השלבים, וכל הסיפורים הטובים ביותר הם אלה שבהם הגיבור עובר מסע משמעותי בו הוא מתמודד עם אתגרים, רוכש בני ברית, מקבל עזרה ומצליח לבסוף להגשים את המשימה שלו, לעיתים כנגד כל הסיכויים.

היום, זהו בדיוק המודל שעליו מתבססים טובי הסופרים וטובי התסריטאים של הוליווד.

באחריות, כל סיפורי החיים שלנו יכולים לקבל חיים חדשים באמצעות המודל הזה.

כי לכל אחת מאיתנו יש הרבה סיפורים, והרבה דרכים להצגה עצמית, אלא שבכל מקום ובכל זמן, עלינו להגדיר בדייקנות את המטרות שלנו ולבחור את הסיפור שישרת אותן בדרך הטובה ביותר.

וכאן אני נכנסת לתמונה, כדי לעזור לך לקלף את הקליפות ולמצוא את הסיפור שבמרכזו הגיבורה שמסתתרת אצלך עמוק בפנים.

רוצה לשמוע עוד על הסדנאות, ההרצאות או הליווי האישי?

מוזמנת לפנות אלי, למייל orly@netandwork.co.il, או לטלפון 052-2499545.


0 צפיות